<h1>סמ"ג לאוין סימן קצ"ט</h1>
<h2>דף ח.</h2>
כתוב בפרשת תצא (דברים כ"ה ג') לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה, ותניא בסיפרי (תצא פיסקא ע"ו) אם הוסיף עובר בלאו אין לי אלא בזמן שמוסיף על [ה]מניין הכתוב, על כל אומד שאמדוהו בית דין מניין תלמוד לומר לא יוסיף מכל מקום, אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מניין תלמוד לומר על אלה, לפיכך אמר בפרק אלו הן הלוקין (מכות כ"ב ב') שאם הוסיף רצועה אחת על האומד ומת הרי זה גולה ואם לא מת הרי עבר החזן על מצות לא תעשה, והוא הדין לכל מכה חבירו שעובר בלא תעשה ומה אם זה שנתנה התורה רשות להכותו צוה הקב"ה שלא להכותו יתר על רשעו קל וחומר לשאר בני (כל) אדם לפיכך אמרינן בפרק אילו נערות (כתובות ל"ב ב'), שכל המכה את חבירו אפילו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה אבל אם יש בה שוה פרוטה הואיל וחייב לשלם ממון, שבפירוש רבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין, אין אדם משלם ולוקה (ע"פ רמב"ם סנהדרין פט"ז הל' י"ב ע"ש) שנאמר (דברים כ"ה ב') כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. ואמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נ"ח ב') אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו נקרא רשע שנאמר (שמות ב' י"ג) ויאמר לרשע למה תכה רעך רב הונא אמר תקצץ ידו שנאמר (איוב ל"ח ט"ו) וזרוע רמה תשבר רב הונא קץ ידא רבי אל[י]עזר אומר אין לו תקנה אלא בקבורה שנאמר (איוב כ"ב ח') איש זרוע לו הארץ, והמכה לשם מוסר אינו עובר על בל תוסיף כמו ששנינו בפרק אילו הן הגולין (מכות ח' א') מה חטיבת עצים ביער רשות אף כל רשות יצא האב הרודה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין (ע"פ יראים סי' רי"ז) ונאמר בספר עזרא (נחמי' י"ג כ"ה) ואכה מהם אנשים ואמרטם וגומר.
<h2>דף כב:</h2>
כתוב בפרשת תצא (דברים כ"ה ג') לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה, ותניא בסיפרי (תצא פיסקא ע"ו) אם הוסיף עובר בלאו אין לי אלא בזמן שמוסיף על [ה]מניין הכתוב, על כל אומד שאמדוהו בית דין מניין תלמוד לומר לא יוסיף מכל מקום, אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מניין תלמוד לומר על אלה, לפיכך אמר בפרק אלו הן הלוקין (מכות כ"ב ב') שאם הוסיף רצועה אחת על האומד ומת הרי זה גולה ואם לא מת הרי עבר החזן על מצות לא תעשה, והוא הדין לכל מכה חבירו שעובר בלא תעשה ומה אם זה שנתנה התורה רשות להכותו צוה הקב"ה שלא להכותו יתר על רשעו קל וחומר לשאר בני (כל) אדם לפיכך אמרינן בפרק אילו נערות (כתובות ל"ב ב'), שכל המכה את חבירו אפילו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה אבל אם יש בה שוה פרוטה הואיל וחייב לשלם ממון, שבפירוש רבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין, אין אדם משלם ולוקה (ע"פ רמב"ם סנהדרין פט"ז הל' י"ב ע"ש) שנאמר (דברים כ"ה ב') כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. ואמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נ"ח ב') אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו נקרא רשע שנאמר (שמות ב' י"ג) ויאמר לרשע למה תכה רעך רב הונא אמר תקצץ ידו שנאמר (איוב ל"ח ט"ו) וזרוע רמה תשבר רב הונא קץ ידא רבי אל[י]עזר אומר אין לו תקנה אלא בקבורה שנאמר (איוב כ"ב ח') איש זרוע לו הארץ, והמכה לשם מוסר אינו עובר על בל תוסיף כמו ששנינו בפרק אילו הן הגולין (מכות ח' א') מה חטיבת עצים ביער רשות אף כל רשות יצא האב הרודה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין (ע"פ יראים סי' רי"ז) ונאמר בספר עזרא (נחמי' י"ג כ"ה) ואכה מהם אנשים ואמרטם וגומר.
